אם תחפשו את התשובה בגוגל תגלו מהר שבכל מקום רשום ארוחת בוקר.
אז תחשבו על זה... מי אוכל בשגרה ארוחת בוקר? מעטים. רובנו בבוקר במרוץ מטורף להספיק לארגן את הילדים, לפזר במסגרות החינוך, להגיע לעבודה. למי יש זמן לארגן ארוחה? מה זה פה, בית מלון? אבל לא רק מהסיבה הזו. רבים מאתנו (כולל הילדים) לא יכולים לחשוב על אוכל כשקמים. מקסימום קרקר או עוגייה עם הקפה/שוקו.
אבל יש ארוחה אחרת, שהיא היא החשובה באמת. וזו ארוחת הערב. ארוחה שבהרבה בתים באמצע השבוע מתמסמסת לה. כי עד שאנחנו מגיעים הביתה, מתחילים לתקתק את משימות אח"צ ועושים הכל כדי לקרב את הרגע שבו הילדים יהיו במיטות, הבית יהיה שקט ואם יש לנו מזל נוכל להחליף מילה עם בן הזוג. ארוחת הערב זו עוד משימה לעשות עליה וי.
אז למה אני מתעקשת שארוחת ערב חשובה? אני לא נכנסת בכלל לנושא התזונתי. החשיבות נובעת ממקור אחר. מניסיון כמדריכת הורים אני רואה איך הנס הזה מתרחש עם עוד משפחה ועוד משפחה. ברגע שמצליחים לארגן ארוחה משותפת (אפילו עם זה 2-3 ערבים ולא כל יום) יש שינוי לטובה באווירה המשפחתית.
אז מה היתרון שבארוחה כזו?
- מפגש משפחתי שבו אפשר להיות יחד, להחליף חוויות ולהרגיש חלק מהווי משפחתי משותף
- שיפור כשורי שיחה ודפוסי תקשורת – לא כולם יחד, כל אחד מדבר בתורו, אנחנו מקשיבים להם ומתייחסים למה שיש להם להגיד כך שהילדים מרגישים משמעותיים. כל זה מעודד את הילדים לדבר ולשתף.
- שיפור מיומנויות חברתיות – כי המשפחה זו הקבוצה הראשונה של הילד ובה הוא לומד כישורי חיים. הארוחה המשותפת מהווה הזדמנות נהדרת לשכלל כישורים אלו.
- העשרת ידע כללי – מדברים על הכל, על מה קורה בעולם, על למה השמיים כחולים ועוד, כל נושא שמעניין.
- שיפור תזונתי – אז בכל זאת נכנסתי לנושא התזונתי. גם כאן צפוי להיות שיפור. אתם לא צריכים להגיד "צריך לאכול יותר ירקות" אלא פשוט לשים אותם על השולחן ולאכול אותם בעצמכם. זה ישפיע על הילדים הרבה יותר. עצם השיתוף בהכנת הארוחה מעלה את הסיכוי שהם יאכלו. אפשר גם לקרוא למאכלים בדרים יצירתיות "שניצל תירס שילדים הכי אוהבים" או לארגן את הצלחת ביצירתיות (ירקות בצורת פרצופים).
מה הכללים לארגון ארוחה כזו?
- עקביות – קובעים מראש באילו ימים תהיה הארוחה ועומדים בזה. יציבות חשובה לבני אדם ובעיקר לילדים.
- שיתוף כל בני המשפחה בכל שלבי הארוחה כולל הכנה ופינוי – איך אדם מרגיש בעל יכולת? על ידי עשייה. כשילדים שותפים לעשייה הם מרגישים חלק מועיל במשפחה וזה מגדל את הרצון שלהם לשיתוף פעולה.
- אין הפרעות חיצוניות – לא טלוויזיה דולקת ברקע, לא ניידים ליד השולחן. נראה לי שזה הלק שהכי פחות צריך להסביר. כדי שהחוויה תהיה משמעותית נפחית רעשים מהעולם החיצוני. כמו כן יש כאן אמירה ברורה של "אנחנו חשובים אחד לשני יותר מכל גורם חיצוני".
- מודלינג הורי – הילדים לומדים מאיתנו הכי טוב לא כשאנחנו מתאמצים ללמד, אלא על ידי דוגמה אישית. אתם רוצים שהילדים יספרו איך היה להם היום? ספרו אתם איך היה לכם היום. אתם רוצים שהילדים יהיו שותפים לעשייה, עשו בעצמכם והזמינו אותם להצטרף לחוויה.
אתם מוזמנים להתחיל עם הארוחה הזו עוד היום,
רות שלום, מדריכת הורים