על מעברים והתחלות חדשות

רוני עמית, פסיכולוגית קלינית מומחית של הילד ורותי שלום, מדריכת הורים של אדלר

מהו מעבר? מהם הקשיים העולים אצל ילדים בתקופות מעבר? כיצד נוכל לעזור לילד שלו להתמודד עם מסגרת חדשה?


אוגוסט כמעט חלף. אמנם החום עדין איתנו, אבל מריחים את תחילת שנת הלימודים. יש התרגשות לקראת השנה החדשה. מתחילים להתארגן: קונים ציוד, חולצות בית ספר ועוד.

יחד עם ההתרגשות החיובית, מתעוררים לא פעם חששות, מתחים וספקות. כל זה מודגש יותר אצל ילדים אשר עומדים לפני שינוי משמעותי כגון בית ספר חדש, כיתה חדשה או מורה חדשה. מתח טבעי זה מתבטא באופן קיצוני יותר בילדים רגישים. הכוונה לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז או מבעיות בוויסות התחושתי, ילדים שנוטים להיות מוצפים רגשית וילדים החווים קשיים בכל מעבר (אפילו חילופי עונות).

 

לפני שנדבר על איך לעזור להם בכך, בואו נבין מה מאפיין מעבר ומדוע הוא כל כך קשה.
המעבר הוא למעשה יציאה משגרה אחת והסתגלות לשגרה חדשה. שגרה מרגיעה ושומרת עלינו יציבים. עצם הידיעה מה הולך לקרות, גם אם אנחנו לא אוהבים מה את כל מה שקורה באותה שגרה, מאוד מרגיע. כאשר השגרה משתנה, עלינו לגייס כוחות נפשיים על מנת להתמודד עם החלקים הלא צפויים, עד שגם אלו יהפכו למוכרים ורגילים. לילדים רגישים, גיוס הכוחות המתחייב מהשינוי, הוא קשה במיוחד.
כיצד נדע שתקופת המעבר קשה לילדינו?
  • כאשר הילד יוצר אידאליזציה על העבר. כלומר מה שהיה בעבר היה מושלם, לעומת ההווה או העתיד שנצבעים בצבעים שחורים.
  • כאשר הילד מתנהג בהתאם לדפוסים ישנים, גם אם הם לא תואמים את המצב הנוכחי. למשל, ילד המסרב ללכת לישון מוקדם למרות שנגמר החופש הגדול, או ילד של כיתה א' שיוצא באמצע השיעור כפי שהיה עושה בגן.
  • כאשר יש רגרסיה להתנהגות ילדותית יותר, בניגוד לציפיה במעבר להתנהגות בוגרת יותר. למשל ילד שעלה לגן חובה וחוזר להרטיב בלילה או לדיבור תינוקי.
  • כאשר ילד נמנע מביצוע מטלות המתחייבות מהשגרה החדשה. למשל אינו רוצה להכין שיעורי בית או להתלבש בהתאם למסגרת החדשה.

 

אז איך אנחנו יכולים להקל על ילדינו במעבר ובהסתגלות לשינוי?

  • בתקופה זו חשובה במיוחד התקשורת עם הילד. חשוב שאנו, ההורים, נקשיב לחששות והפחדים שמעלה הילד סביב המעבר.
  • צריך שתהיה הקשבה תוך אמפטיה ומתן לגיטימציה גם לדברים הנראים לנו כשוליים ואולי אפילו מטופשים. למשל, ילד החושש להגיע לבית ספר מכיוון שאינו יודע היכן השירותים שם. חשוב להבין כי הפחד של הילד נובע מאובדן שליטה ועבורו מדובר בענין מהותי. 
  • חשוב לא לבטל מצד אחד את פחדיו של הילד, אך גם לא להעצימם. גם להורים יכולים להיות חששות מהשינוי והם יכולים להעבירם לילד, אפילו באופן בלתי מודע. כלומר, מומלץ להקשיב לחששות הילד אך לא להוסיף עליהם.
  • רצוי לעודד את הילד כמה שיותר. עידוד הוא מציאת נקודות הכוח שיש לילד, אשר יעזרו לו בהתמודדות עם הקושי. למשל ילד שחושש שלא ימצא חברים במסגרת החדשה. נזכיר לו את יכולותיו ברכישת חברים אותן הוכיח במסגרות קודמות.
  • נעשה עם הילד תיאום ציפיות. נתאר את המסגרת החדשה, את כלליה, את האפשרויות והמגבלות. למשל לפני כיתה א' נדבר על ההבדלים בין הגן לבית הספר ועל מה מצופה ממנו (בשיעור ובהפסקה).

 

לסיכום, המעבר הוא אמנם תקופה של קושי, אך גם מהווה הזדמנות צמיחה והתפתחות. אם נדע לעזור לילדינו להתגבר ולהתאקלם בהצלחה בתהליך זה, נלמדם שיעור חשוב לחיים.