על מתנות, פרסים וחינוך

רוני עמית, פסיכולוגית קלינית ורותי שלום, מדריכת הורים מוסמכת

 

מי לא מכיר את הסיטואציה הבאה : הילד יושב במרכז ערימת מתנות. הוא פותח בהתלהבות מתנה אחרי מתנה אחרי מתנה... כמה מהמתנות שקיבל יקבלו תשומת לב יום אחרי? חודש אחרי?

או מצב אחר : הולכים עם הילדה לקניון הילדה לא נרגעת עד שלא מקבלת את הפרס שהובטח לה על התנהגות טובה כל השבוע. היא לוקחת את הפרס בהתרגשות. יש רגיעה. ושוב, כמה זמן אחרי שחוזרים הביתה היא תקדיש לו תשומת לב? כמה זמן ייקח לה לחזור לדפוס הקודם?

אז מה הכוח והדינמיקה של מתנות ופרסים? מתי והאם ניתן ורצוי להשתמש בכלים אלו?

 

 


מהו פרס?

הורים רבים משתמשים בפרסים חומריים על מנת לעודד התנהגות של ילדים. למשל פרס כל פעם שהילד בשלב הגמילה הולך לשירותים, או מתנה עבור הכנת שיעורים. לעיתים קרובות יש הרגשה שמדובר בשיטה יעילה כיון שלפחות לטווח קצר, רואים תוצאות והילד עושה את המצופה ממנו.

אבל בואו נצלול פנימה לנושא וננסה לבדוק מה משמעותו הפנימית של הפרס. כאשר אנחנו מקבלים מתנה, הפתעה או כל חפץ אחר, הרבה פעמים התגובה הרגשית, היא התרגשות. כלומר, החפץ החדש מרגש אותנו מעצם היותו חדש, מזה שהוא לא ידוע ונותן לנו באותו הרגע את התחושה שאנחנו מטופלים ואהובים. ניתן לדמות זאת בעולם המבוגרים לנעליים חדשות או גאדג'ט חדשני.

כוחה של ההתרגשות הוא בתחושה הנהדרת שמתקבלת אצל האדם. חסרונה הוא הטווח הקצר שבו היא משפיעה. אנחנו יכולים להתרגש בין כמה שניות לכמה שעות. כאשר ההתרגשות עוברת לא רק שלא נותר ממנה דבר, אלא היא משאירה תחושה של חסך אותו אנחנו מנסים למלא שוב הפעם בריגוש בעוצמה גבוהה יותר. ניתן לדמות זאת לאכילת ממתק שמעלה את רמת הסוכר בגוף ואח"כ יוצר נפילת סוכר ומצב רוח ירוד. החשש הוא שיכול להיווצר סוג של התמכרות. התמכרות לריגוש שהמתנה/פרס יוצר.

מובן מאליו שאין הכוונה שלא רצוי לתת מתנות לילדים. חשוב שילדים יקבלו מתנות במצבים המתאימים. למשל באירועים מיוחדים כגון יום הולדת או חג. על מנת שהמתנה תהיה משמעותית, מעבר לריגוש הראשוני שתיארנו קודם, כדאי שהיא תהיה משמעותית לילד ומתאימה לאופיו ותחומי התעניינותו.

ואם לא ע"י מתנות ופרסים, כיצד כן נעודד ונתגמל ילד על התנהגות שמתאימה למצופה ממנו?


חיזוקים חברתיים

מומלץ ורצוי להתייחס ולתגמל ילד על התנהגות רצויה. חשוב שהחיזוק יהיה חיזוק חברתי. מהו חיזוק חברתי? זהו חיזוק שהינו פעילות משותפת לילד ולהורה. פעילות זאת מהנה לילד (רצוי גם להורה) ותורמת לחיזוק הקשר ביניהם. לדוגמא, משחק קופסא משותף, אימון כדורגל בחצר או הכנת עוגה עם אימא ביום שישי. 

כיצד נשתמש בחיזוק החברתי? ניתן ליצור תכנית להתנהגות מסוימת אותה אנחנו רוצים לחזק. חשוב שהגדרת ההתנהגות תהייה מאוד ספציפית וברורה. למשל, לא כדאי לדרוש מהילד "להתנהג יפה כל היום בביה"ס". הילד וגם המבוגר לא יודעים בדיוק מהי אותה התנהגות טובה, מה גבולותיה ומתי היא כבר לא "טובה". עדיף להגדיר התנהגות אחת ברורה כמו לשבת בשיעור ולא לצאת החוצה, או בבית- להיכנס למקלחת בפעם הראשונה שבה ההורה אומר זאת. אפשר אפילו להכין טבלת התנהגות בה מסמנים בכל יום את ההצלחה של הילד. במידה והילד מצליח להתנהג באופן מותאם במשך השבוע, הוא בוחר את הפעילות החברתית עם אחד מהוריו בהתאם לרצונו והעדפותיו. 

ומה עם אחים? בד"כ ילדים שיש להם אחים נוספים מעדיפים את שהפעילות עם ההורה תתקיים רק איתם. כך הם זוכים לזמן איכות עם ההורה, דבר שהינו לעיתים קרובות משאב נדיר. 

כמה זמן צריכה להיות הפעילות? דווקא אורך הזמן אינו כה חשוב. חצי שעה נעימה פעם בשבוע היא כה חשובה ומשמעותית, עד שהיא יכולה להוות כוח מניע חזק ביותר. הפעילות המשותפת יכולה גם להשתנות ולקבל גוונים שונים ככל שהילד גדל. כאשר הוא בגן יתכן וירצה לצאת עם אמא לטיול, כשהוא ביסודי יתכן וירצה לשחק עם אבא ולהתאמן בכדור וכשהוא בתיכון אולי יעדיף יציאה משותפת לבית קפה או לסרט. גם כאן הקפידו שהפעילויות לא יהיו עוצמתיות ומרגשות מידי. להיפך, פעילות משמחת ומהנה בצוותא הינה חזקה ומעשירה יותר מאשר חוויות עוצמתיות ומרגשות. את החוויות האלו השאירו לשבוע החופש שלכם כשתבלו בפארק מים או בלונה פאר


ולסיכום

הקפידו על בחירה נכונה ועל מינון נכון של חיזוקים. בכך תחזקו את הקשר עם הילד ותשיגו את המטרה בצורה חיובית.

השתדלו ליצור מגוון חיזוקים חברתיים.

השאירו את המתנות החומריות וחוויות האקסטרים לאירועים מיוחדים.

כאשר הולכים לבחור מתנה לילד, חשבו האם מתנה זו יכולה לעזור באינטראקציה החברתית. לדוגמא : משחק קופסה, ערכת יצירה.