עוברים בית, ומה עם הילדים?

רוני עמית, פסיכולוגית קלינית מומחית של הילד ורותי שלום, מדריכת הורים של אדלר

 

בשעה טובה, מצאנו את הבית הנכון לנו, חתמנו, שילמנו, קיבלנו מפתחות והנה, עוד מעט עוברים...

באופן טבעי יש הרבה משימות במעבר: למיין, לארוז, לזרוק, למסור, לקנות חדש ואז לפרוק הכול בבית החדש.
לכאורה כל זה טכני, אבל לכל משימה כזו יש משמעות רגשית עמוקה. בנוסף, יש עוד כמה אנשים קטנים אך חשובים שמעורבים, הילדים שלנו. הם יצטרכו להיפרד מהמוכר והידוע ולהסתגל לסביבה חדשה. 

אז מתי ואיך מספרים לילדים?
איך מכינים אותם למעבר?
איך עוזרים להם להסתגל לבית ולסביבה החדשה?

מהו מעבר?
מעברים ככלל, אינם פשוטים. מעבר הוא למעשה שינוי. המעבר הוא יציאה משגרה אחת והסתגלות לשגרה חדשה. שגרה מרגיעה ושומרת עלינו יציבים. עצם הידיעה מה הולך לקרות, גם אם אנחנו לא אוהבים את כל מה שקורה באותה שגרה, מאוד מרגיע. כאשר השגרה משתנה, עלינו לגייס כוחות נפשיים על מנת להתמודד עם החלקים הלא צפויים, עד שגם אלו יהפכו למוכרים ורגילים. קיימים סוגי שונים של מעברים. חשוב לשים לב, שלכולנו מדובר בתהליך לא פשוט, אולם לילדים רגישים, גיוס הכוחות המתחייב מהשינוי, הוא קשה במיוחד. הכוונה לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז או מבעיות בוויסות התחושתי, ילדים שנוטים להיות מוצפים רגשית וילדים החווים קשיים בכל מעבר. במאמר זה נתייחס, כאמור לתהליך המורכב של מעבר בית. 


מתי ואיך להודיע לילדים על המעבר הקרב ובא?
חשוב לדבר עם הילדים ולהסביר להם. מחד, הודעה מוקדמת מידי עלולה ליצור מתחים ולחצים מיותרים. ומאידך, הודעה מאוחרת מידי  לא תאפשר תהליך של פרידה והסתגלות לרעיון. כלומר, יש למצוא את הזמן המתאים ואת הדרך הנכונה להסבר על המעבר. גם הדרך בה נסביר וגם התזמון, תלויים בגיל הילד ובבשלותו הרגשית.
לפעוטות בגילאי שנה עד שלוש, מומלץ לדבר על המעבר שבועיים-שלושה מראש.
בגילאי הגן ותחילת בית הספר היסודי, מומלץ לדבר על המעבר כחודש-חודשיים מראש.
עם ילדים גדולים יותר ומתבגרים ניתן לדבר איתם, להתייעץ ולשתף בתהליך, החל מתחילתו. כלומר, בשלב חיפוש בית חדש, בלבטים להיכן כדאי לעבור? מה צריך לעשות כדי להתארגן? ועוד. זו הזדמנות מצוינת ללמידה על החיים עבור הילדים ולתחושת ערך עצמי – ההורים מתייעצים איתי. כמובן שזה לא אומר שכל מה שיציעו יתקבל, אלא מדובר על חשיבה משותפת ותרומה שלהם לקבלת ההחלטה המתאימה למשפחה.

איך מתכוננים יחד עם הילדים למעבר?
לאחר ההודעה על מעבר הדירה סביר שיתעוררו תחושות לא קלות אצל ילדי המשפחה, ללא קשר לגילם. מכיוון שהשינוי מפחיד, אפשר לצפות להתנגדות ולחוסר רצון לקבל את המעבר המתקרב, גם אם בראייה שלכם, כמבוגרים, מדובר על תהליך חיובי. על-מנת לאפשר תהליך של עיבוד רגשי חשוב לתת מקום לתכנים הללו לעלות. חשוב גם שאתם, ההורים, תתייחסו לתהליך באופן מאוזן. תנו מקום לקושי להיפרד מהישן והמוכר, ויחד איתו תארו את האיכות של המקום החדש, את האפשרויות החדשות שיפתחו בפניו של הילד. חשוב גם להזכיר לילד את כוחותיו ויכולותיו להתמודד עם שינויים. אפשר להישען על מעברים קודמים שהתרחשו ודרכי ההסתגלות של הילד. כלומר, התייחסו באמפתיה והבנה לקושי ויחד עם הילד חישבו על דרכים חיוביות להתמודדות עם הקושי. קושי שהופך לאתגר מלמד ומצמיח.  

איך עוזרים לילדים להיפרד מהסביבה הישנה?
חלק חשוב מההכנה לעתיד לבוא, הוא להיפרד בצורה נכונה מהעבר. כאשר מדובר על מעבר בית, תהליך האריזה עצמו יכול להוות חלק מאותה פרידה. חשוב לשתף אתת הילדים, לפחות באריזת החפצים שלהם ועוד יותר מזה, במיון שבא לפני האריזה. ניתן למיין ל-3 קטגוריות:
•      מה זורקים
•      מה מוסרים
•      מה מעבירים לבית החדש
ההתייחסות לכל קטגוריה משקפת את העולם הרגשי של הילדים: מאיזה חלקים פנימיים, תכונות ו/או רגשות הם היו רוצים להיפרד. ולעומת זאת, אילו יכולות או חוויות היו רוצים לזכור ולשמר וגם לקחת איתם למקומות חדשים. אפשר לדבר עם הילדים על כל הדברים הללו, כך שהאריזה לא תישאר רק עניין טכני הנוגע בחפצים, אלא תקבל משמעות רגשית. 
בנוסף, עבודת האריזה המשותפת, נותנת לילדים תחושה של מסוגלות וערך עצמי. הם יכולים לבחור, לעשות ולתרום.
כמו הבית, יש צורך להיפרד גם מהסביבה. חשוב להיות בקשר עם הדמויות החשובות לילד כגון מורה, גננת, חברים, שכנים, על מנת ליצור תהליך פרידה מבוקר ומותאם. חשוב גם למצוא דרכים לשמור על קשר עם אנשים משמעותיים, גם אם עברנו.

איך עוזרים להם להסתגל לבית ולסביבה החדשה?
בתקופה שלפני המעבר לבית החדש חשוב להתחיל ולהכיר אותו ואת המקום בו הוא נמצא. אפשר לקחת את הילדים לראות את תהליך הבנייה/השיפוץ, להתלבט יחד בנוגע לחדר בו כל אחד מהילדים יגור ועיצובו העתידי, ואף לתת מקום לרעיונות של הילדים למשל בנוגע לעיצוב החדר שלהם או החצר, אם יש כזאת. באותו האופן אפשר להכיר את הסביבה כולה. למשל, כדאי לראות איפה מסגרות החינוך בהן הילדים ילמדו, עם ילדים קטנים אפשר להכיר את גני המשחקים שיש באזור, אפשר ללכת לקניות בסופר המקומי, או למצוא חנויות מעניינות. בדרך זאת אנחנו תורמים לכך שהסביבה החדשה הופכת בהדרגה מוכרת וידועה ומכאן גם פחות מאיימת. 

לסיכום,
מעברים הם שלב הכרחי בחיים ולעיתים קרובות הם מיצגים תהליכים של צמיחה והתפתחות, אישית ומשפחתית. אם נשכיל ללוות את התהליך בצורה טובה, המעבר יהיה גם עבורם חוויה מצמיחה.