על קלינאות תקשורת, שפה ודיבור

מהי קלינאית תקשורת?
מתי כדאי לפנות לקלינאית תקשורת?
מהו אבחון? מה הקלינאית עושה בתהליך האבחון?

 

מהי קלינאית תקשורת
קלינאית תקשורת הינה אשת מקצוע פרא-רפואי  שעוסקת באבחון, בטיפול, בשיקום, ביעוץ ובמניעה של קשיים בתחומי השפה, הדיבור, התקשורת והשמיעה.
מטרת הטיפול אצל קלינאית התקשורת היא לאפשר יצירת תקשורת יעילה , קלה ונוחה ככל האפשר, שתסייע למטופל לפתח כישורים חברתיים-תקשורתיים יעילים  ולסייע ברכישת שפה מובנת וברורה לצרכי תקשורת, הבנה ולמידה.
בגיל הרך דפוסי תקשורת פגועים בין האם לתינוק, נזקים מוחיים, עיכוב התפתחותי, חסך סביבתי ולקויות שמיעה משפיעים על רכישה ועל מובנות צלילי הדבור, רכישה ושימוש במבנה השפתי ואופני ניהול התקשורת. בהמשך החיים תחומים אלו עלולים להיפגע כתוצאה מטראומות, סיבות רגשיות ופגיעות מוחיות. בגיל המבוגר משפיעים על היכולת התקשורתית והבנת הדבור מחלות אופייניות לגיל והדרדרות בשמיעה.
קלינאי תקשורת מאבחנים ומטפלים מאנשים בכל הגילאים:

  • בגיל הרך (באמצעות הדרכת הורים ומעקב הקלינאית אחת לכמה חודשים).
  • טיפול משולב במשחק בפעוטים (בטיפול בקשיי תקשורת - החל מגיל שנה וחצי).
  • טיפול בילדים, בבני נוער ובבוגרים בהפקת צלילי דיבור, בהבנת שפה ובהפקה שלה, ביכולת ליצור תקשורת (תוך שילוב טכנולוגיה מסייעת ותקשורת תומכת וחליפית).
  • סיוע לקשישים בקשיים בשמיעה, בהבנת שפה ובדיבור על רקע של הזדקנות ומחלות קשורות-גיל.

 

שפה
שפה היא מערכת מורכבת של סמלים צליליים, שמאפשרת ארגון המידע מהסביבה, הבנת המשמעויות שלו והתארגנות החשיבה סביב המידע שהתקבל.  שפה נרכשת באופן הדרגתי בגילאי הילדות . לשפה מספר רכיבים:

  • הפקת צלילי הדיבור של השפה: ילדים צעירים רוכשים את היכולת להפיק את מערכת הצלילים של השפה באופן הדרגתי.  הצלילים המופקים בעזרת השפתיים (כמו "ב" או "מ") מופקים קודם והצלילים השורקים נרכשים סמוך לגיל שש.
    תהליך זה עלול להיות להשתבש בגלל:
    -  לקות בשמיעה, זמנית (לדוגמה: על רקע דלקות אוזניים מתמשכות), או קבועה (ירידה בשמיעה).
    - היכולת להבחין בין המאפיינים של צלילי דבור שונים. לכך עלולה להיות השפעה על קשיים ברכישת שפה כתובה ועל כישורים אקדמיים נוספים בגילאי החינוך.
    - קושי בתנועתיות או פעילות משובשת של אברי הדיבור כתוצאה מפגם מבני מולד, מתנועתיות לא בשלה של אברי הפה, מקשיי קואורדינציה או מקשיים בתכנון תנועה.
    - הרגלי הפקת דיבור לקויים.
    - קשיים רגשיים.
    - פגיעות נוירולוגיות – גם בגילאים בוגרים יותר.

 

  • רכישת מערכת חוקים ליצירת מילים:  בכל שפה קיימת מערכת חוקים ליצירה של מילים. פעלים, לדוגמא: בעברית מבחינים בין מין זכר למין נקבה ע"י הוספת "ה" או "ת" בסוף המילה. בעברית מציינים את הריבוי ע"י סיומת של "ים" (לרבים) ו"ות" (לרבות). פעלים בעברית בנויים סביב אותיות השורש שאליהן מצטרפות אותיות בתחילה ובסוף . ילדים רוכשים את מערכת החוקים ליצירה של מילים באופן הדרגתי מעט לפני גיל שנתיים ועד לשנים הראשונות של בית הספר. ילדים המפגינים קשיים שפתיים ברכישה של מערכת החוקים המורפולוגית עלולים להתקשות בשפה דבורה וכתובה, בהבנתה ובקושי חברתי-תקשורתי.

 

  • רכישת מערכת חוקים לארגון המלים במשפטים: בעברית קיימת מערכת חוקים – תחביר - המסדירה את מבנה המשפט (נושא המשפט, מה נאמר עליו, מה קרה לו) והקשר בין משפטים שונים (שאלה, משפטים מחוברים, סיבה ותוצאה ועוד). מעט לפני גיל שנתיים ילדים מפיקים משפטים פשוטים ובהמשך משלבים בדיבורם משפטים עם מבנים תחביריים מורכבים יותר. קשיים שפתיים מתאפיינים בשימוש במשפטים חלקיים, משובשים מבחינה תחבירית, שמקשים על התקשורת והיכולת להבעת תכנים מורכבים.

 

  • רכישת משמעות המלים הנרכשות בשפה: ילדים מבינים משמעות של מילים מגיל צעיר, עוד לפני שהם לומדים להשתמש בהן באופן פעיל. אוצר המלים מתרחב באופן ניכר סביב גיל שנתיים וממשיך לצמוח לאורך החיים. בקשיים שפתיים ניתן לראות אוצר מלים מצומצם, פער בין אוצר המילים המובנות, לאילו שמשתמשים בהן, וקשיים בהבנה של משמעות מלים שונות ושיוכן לתחום ענין משותף. לכל אילו משמעות על הבנת שפה, למידת מושגים והישגים לימודיים.

 

  • רכישת חוקי שיחה : בתהליכי רכישת שפה נלמדים גם חוקים לניהול התקשורת, לדוגמה:  איך לפתוח ולסיים שיחה, איך לענות לשאלה, איך לתת תור בשיחה ואיך להראות שמאזינים לאדם אתו מדברים. קשיים בניהול שיחה מקשים על היכולת התקשורתית ויש להם השלכה על קשיים חברתיים.

 

דיבור
דיבור הוא תקשורת צורת תקשורת קולית בעזרת מלים ומשפטים המאפיינת את המין האנושי. ליכולת דיבור ולהפקה תקינה שלו יש חשיבות רבה בתפקוד בחברה, ביצירת תקשורת, בלמידה ובביטוי רגשי. דיבור תקין מופק ע"י מעבר האוויר בצינור הקול וחיתוכו באברי הדיבור, מהגרון ועד האף. לקויות בדיבור מושפעות גם מקשיים בהתפתחות שפה , כמו קשיים בהבנת מילים, משמעותן , זיכרון ועוד. בהתייחס ללקויות בהפקת הדיבור ניתן לחלקו למספר סוגים:

  • לקויות היגוי : קשיים בהפקה תקינה של העיצורים והתנועות בשפה , שעלולים להיגרם ע"י אחת מהסיבות הבאות: לקות בשמיעה, לקות באבחנה שמיעתית, קשיים התפתחותיים ברכישת מרכיב הצלילים בשפה, קשיים מוטוריים וקוגניטיביים, פגיעה נוירולוגית – מוחית, פגמים מבניים במסלול הפקת הדיבור, קשיים בתנועתיות במסלול הפקת הדיבור, קשיים בקואורדינציה ובתכנון תנועה, קשיים רגשיים ועוד . בבני נוער ובבוגרים קיימת תופעה של שיבוש שורקות המלווה בדחיקת לשון, שעלולה להשפיע על הצלחתו של טיפול אורתודנטי (יישור שיניים).

 

  • לקויות באיכות הקול: איכות הקול הנשמעת אינה טובה. הדבר עלול לגרום לפגיעות פיזיות משניות (כמו במקרה של יבלות על מיתרי הקול) או להיות בעלות השלכות חברתיות. לקויות באיכות קול יכולות להישמע באופנים שונים:
    - צרידות ושחיקה של מיתרי הקול: בעקבות שימוש לא נכון בקול, מאמץ מוגבר, לחץ נפשי, אלרגיה, מחלות זיהומיות, פעילות לא תקינה במיתרי הקול ולעיתים זהו סימן מקדים לסרטן. צרידות שכיחה יותר בבני נוער ובמבוגרים, אבל גם ילדים רבים נוטים לסבול מכך. טיפול בהנחיה לשימוש קולי נכון מסייע למניעת הצרידות ועצירת ההידרדרות הקולית.
    - גובה קול ועצמה לא מותאמים: קול צעקני, לחשני, קול בגוון אפי (דיבור "דרך האף", או באיכות של "אף סתום"), קול נמוך או גבוה באופן יוצא דופן ("קול בס" או "סופרן"), עלולים לנבוע מבעיות במבנה, הרגלי דיבור לא מתאימים או סיבות רגשיות. שינויים טבעיים בגובה הקול ו"אצל בנים חלים בתחילת גיל ההתבגרות.
    - הנגנה (אינטונציה) חריגה : קול מונוטוני , בעל הנגנה יוצאת דופן או הפסקות לא שגרתיות בין מילים, עלולים לנבוע מקשיים בזיהוי שמיעתי או מסיבות רגשיות.
    - אילמות: אי דיבור עלול להיגרם מסיבות רגשיות. כמו כן פגיעה במיתרי הקול, שיתוק או כריתתם בגלל סרטן הגרון, לא ניתן להפיק קול ויש להשתמש בטכניקות תקשורת תומכות וחלופיות.
    - לקויות בשטף הדיבור: שטף דיבור לא סדיר בא לידי ביטוי בחזרה על מילים שלמות או חלקיהן, הארכתן או קושי בהפקת צליל. חוסר שטף התפתחותי אופייני לילדים רבים,  ששיכולם המילולית מוגבלת והם מתקשים להביע עצמם. חוסר שטף זה חולף במרבית המקרים עם התפתחות מיומנויות הדיבור והשפה.  לקויות אחרות שקשורות לשטף הדיבור הן דיבור חטוף וגמגום. בדרך כלל ניתן לציין שילוב של גורמים ללקויות אלו: נטייה מולדת הפורצת בלחץ ובהשפעת גורמים סביבתיים ורגשיים. ניתן ללמוד טכניקות לשיפור הפקת הדיבור.


 
תקשורת
תקשורת - הרצון והצורך באינטראקציה בין אישית מילולית, או בלתי מילולית, נתפסים כאחד מהמאפיינים של המין האנושי ופגיעה בהם נחשבת ללקות.

  • לקות על הרצף האוטיסטי: זוהי לקות בהתפתחות התקשורת הבין אישית והחברתית. מצטרפים אליה דפוסי התנהגות נוקשים, קשיים ביכולת ההסמלה והפעלת הדמיון ופגיעה ברכישת שפה ודיבור: מהעדר יכולת לפתח שפה ועד שימוש חלקי בה. הלקות מתבטאת ביכולת לקויה בשיתוף רגשי בחוויות ובהנאות, בלקות בהבנת תקשורת לא מילולית והתנהגויות הדורשות קשב לאדם נוסף, להתנהגותו ולהבנת כוונותיו ורגשותיו.

 

  • תקשורת תומכת וחליפית:  במצבים שלא ניתן להפיק דיבור לצורך תקשורת , בעקבות פגיעות מוטוריות ומוחיות קשות בתכנון דבור או בהפקת קול ודיבור, שימוש בתקשורת תומכת וחליפית בעזרת עזרים וטכנולוגיה המרחיבים את היכולת התקשורתית הפגועה:  שפת סימנים, לוחות תקשורת ידניים וממוחשבים, מתגים מותאמים, פלט קולי ועוד.

 
שמיעה
שמיעה תקינה הינה אחד מהתנאים החשובים לרכישת שפה ולהפקת דיבור. לקות בשמיעה הינה אובדן חלקי או מלא של יכולת השמיעה, מלידה, או בשלבים מאוחרים יותר בחיי האדם, כתוצאה ממחלות, דלקות אוזניים, מתאונה, מחשיפה לרעש או מתהליכי הזדקנות.
על מנת למנוע את ההשלכות החמורות של לקות שמיעה על תקשורת, רכישת שפה, חשיבה ודיבור, קלינאית התקשורת מסייעת בשיקום השמיעה ובהנגשת התקשורת באמצעים שונים:
שיקום השמיעה:  באמצעות התאמת מכשיר שמיעה על פי עצמת ההנחתה באיכות השמיעה. במקרים קשים ניתן לבצע ניתוח להשתלת שתל קוכליארי.
הנגשת התקשורת: באמצעות שימוש בתקשורת תומכת וחליפית ובאמצעים טכנולוגיים:

  • שימוש בשפת סימנים ("שפת ידיים") באופן מלא או חלקי – משולב בדיבור.
  • אימוני קריאת שפתיים ואימוני שמיעה לתמיכה בחיזוק שרידי השמיעה
  • שימוש במחשב ובאמצעים טכנולוגיים נוספים (טלפון מותאם, מערכות הגברה, בידוד אקוסטי, סיוע במערכות משולבות בנורות אזעקה מהבהבות, הוספת כתוביות ולווי בשפת סימנים בסאטים ובטלויזיה).


מתי כדאי לפנות לקלינאית תקשורת?
פנייה מוקדמת לאבחון מונעת השתרשות קשיים והתפתחותם של קשיים משניים, שפתיים, לימודיים ורגשיים. לכן כדאי לשקול יעוץ או פניה לאבחון כאשר עולה חשש לחריגה בתחומי הפקת דיבור, תקשורת או כישורים שפתיים בהשוואה לבני קבוצת הגיל התואמת. הטיפולים שקלינאית התקשורת מנחה מקלה על ביצוע תקשורת מילולית יעילה לצורך קיום אינטראקציה חברתית תקינה, רווחה רגשית, למידה והעברת משמעויות ומידע בין דוברים שונים.
פעמים רבות ההפניה לקלינאית תקשורת נעשית ע"י אנשי מקצוע במערך החינוכי או הרפואי שמעלים חשש לחריגה מהנורמות המקובלות. לפעמים אלו ההורים או בני משפחה קרובים ששמים לב ל "משהו משונה" . כיוון שקיים לרוב פרק זמן בין התור לאבחון לבין ההפניות לטיפול – מומלץ שלא לדחות את הפניה הראשונית לקלינאית התקשורת- הן למניעת החמרה אם קיימת בעיה, והן כדי להרגיע את המתח והחששות שהכל כשורה.

  • אבחון וטיפול בילדים צעירים:
    כאשר רואים אצל ילד חריגה מהקצב המצופה של התפתחות השפה, הדיבור והתקשורת עם אנשים , חשוב להפנותו לקלינאית תקשורת לאבחון ולהערכה תפקודית. יש לשים לב לילדים שנראה כי אינם מדברים כמו חבריהם בני גילם, מדברים באופן לא ברור ובהיגוי משובש. כיוון שקיימים הבדלים בין אישיים בין ילדים בקצב ההתפתחות השפתי, קלינאית התקשורת תעריך את מצבו ההתפתחותי של הילד, תאבחן את מיומנויות השפה, הדיבור והתקשורת, האם דפוס ההתפתחות תקין והאם קיימים קשיים. בהתאם לתוצאות האבחון, קלינאית התקשורת תמליץ , לפי הצורך, על טיפול ממוקד, או על הדרכת הורים ומעקב בלבד.
    לאחר אבחון לקויות תקשורת מומלץ להתחיל בטיפול אינטנסיבי מוקדם ככל האפשר (אפילו בגיל שנה וחצי), לאחר הדרכת הורים.
    טיפול בלקויות שפה ניתן להתחיל סביב גיל שנתיים- כתלות בחומרת הבעיה.
    ניתן להתחיל בטיפול בלקויות בהפקת דיבור ובהיגוי, החל מגיל שלוש (ועל פי שלבי הרכישה ההתפתחותיים), אם הילד מצליח להביע את כוונותיו התקשורתיות ביעילות. אם קיים קושי בהבהרת כוונותיו לסביבה , יש לטפל בגיל צעיר יותר בראייה תקשורתית-שפתית רחבה.
    הטיפול נעשה תוך משחק, לעתים בשיתוף הורים בחדר. ניתנת הדרכה ליישום מיומנויות נרכשות בעבודה בבית.

 

  • אבחון של בני נוער:
    בגילאי בית הספר היסודי ובגיל התיכון נצפים אצל בני נוער קשיים במגוון תחומים ביניהם דיבור חטוף, דיבור לא ברור, גמגום, שיבושי הגוי, דחיקת לשון ובעיות קול שונות. לעתים מתגלים אצל בני נוער שטופלו בעבר, קשיים שפתיים, קשיים בקריאה ובכתיבה ולקויות למידה. באבחון נבדקים התחומים השפתיים הרלוונטיים לטווח גילאים זה. בסיכום האבחון נבנית תכנית עבודה עם הנער לשיקום התחום הלקוי.
    הטיפול ממוקד על פי התכנית שנבנתה עם הפונה וכוללת שלבים של הקנייה, תרגול ויישום.

 

  • אבחון של מבוגרים:
     אנשים מבוגרים עלולים לסבול מקשיי דיבור ושפה כתוצאה מגורמים שונים: אירועים מוחיים, מחלות, או שימוש תעסוקתי לא נכון בקול. אצל חלק מהמבוגרים, קיימים שיבושים בהיגוי שלא תוקנו בצעירותם, וכן לקויות קול ושטף דיבור. קלינאית התקשורת בונה עם הפונה לטיפול את המטרות בעבודה טיפולית משותפת. במקרים של הדרדרות בשמיעה והדרדרות בהבנת שפה אצל קשישים – מומלצת הפניה לתמיכה בהגברת השמיעה בעזרת מכשיר שמיעה ובתמיכה בשימור כישורים שפתיים וחברתיים בקהילה ובמשפחה.
     

מהו אבחון? מה הקלינאית עושה בתהליך האבחון?
מטרת האבחון היא לזהות את הלקויות והקשיים שבעקבותיהם הופנה האדם לטיפול. לרשות הקלינאית מספר אמצעי אבחון וטסטים. באבחון של ילדים נעשית בדרך כלל הערכה התפתחותית מקפת שמטרתה לבחון את היכולות התפקודיות של הילד בתחומים התפתחותיים שונים (תנועתיות כללית ותנועתיות בפה, תחושה ורגישות, יכולות חשיבה, זיכרון וקשב) יכולת תקשורתית, הבנת שפה, יכולת תכנון והפקת דיבור והגיה. האבחון נערך בנוכחות ההורים ותוך משחק. חלק מהאבחון הוא שיחה וראיון כללי עם ההורים. מתוך האבחון ניתן לעמוד על המקור לבעיה ועל חומרתה. האבחון מאפשר בניית תכנית התערבות מותאמת לכל מטופל. על פיו ניתן להשוות את ההתקדמות בזמן הטיפול.
אצל פונים בוגרים יותר- בני נוער ומבוגרים, האבחון יותר נסמך על טסטים מתוקננים. האבחון נערך בנוכחות הפונה בלבד. לאחר תוצאות האבחון נבנית תכנית עבודה טיפולית יחד עם הפונה. בגילאים אלו ובלקויות מסוימות ניתן לקיים טיפולים בקבוצות קטנות.